עבודות לדוגמא

מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את ההשפעה של דתיות על עמדה כלפי עונש מוות, והוא התמקד בשונות ביחס לעמדה זו בקרב שני מגזרים: דתיים וחילוניים.

המחקר, שכלל סטודנטים דתיים וחילוניים על פי הגדרתם הלומדים באוניברסיטת בר-אילן, ניסה לבדוק באיזו מידה משפיעה הדתיות על עמדה כלפי עונש מוות. השערת המחקר הייתה, כי ימצא הבדל בין דתיים לבין חילוניים בעמדה כלפי עונש מוות: עמדתם כלפי עונש מוות של אנשים דתיים תהיה חיובית יותר מעמדתם של אנשים חילוניים.

ממצאי המחקר העלו, כי בהתאם למשוער מידת הדתיות משפיעה על העמדה כלפי עונש מוות בקרב סטודנטים בישראל. נמצא הבדל מובהק מבחינה סטטיסטית בעמדה הכללית כלפי עונש מוות בין הסטודנטים הדתיים לסטודנטים החילוניים, כך שעמדתם של הסטודנטים הדתיים כלפי עונש מוות הייתה חיובית יותר מזו של עמיתיהם החילוניים.

ממצא זה של המחקר עומד בקנה אחד עם ממצאי המחקר של סואן (2005), שמצא שמידת הדתיות משפיעה על עמדה כלפי עונש מוות, כך שדתיים מביעים עמדה חיובית יותר כלפי העונש לעומת חילוניים. המחקר אף תומך בממצאי מחקרם של גרסמיק ואחרים (Grasmick et al., 2023), שמצא השפעה למידת הדתיות על עמדה כלפי עונש מוות בקרב פרוטסטנטים.

עם זאת, ממצא המחקר שהדגים הבדל בעמדה כלפי עונש מוות בין דתיים לחילוניים סותר את ממצאי המחקרים של בריט (Britt, 2020) וסצ'לופיטז (Schlaupitz, 2022), שדיווחו על העדר קשר בין מידת דתיות לעמדה כלפי עונש מוות.

גם בשיקולים ובטיעונים בעד או נגד עונש מוות רב השוני על פני הדמיון בין שתי קבוצות הסטודנטים. בטיעונים בעד העונש, הסטודנטים הדתיים העניקו חשיבות רבה לטיעון הדתי, בעוד שהחילוניים ייחסו תפקיד מרכזי לטיעון ללא אופי דתי. בהקשר זה יש לציין, כי הטיעון שלו ניתן המשקל הרב ביותר בעמדה המצדדת בעונש מוות הן בקבוצת הסטודנטים החילוניים והן בקבוצת הסטודנטים הדתיים הוא הטיעון ההרתעתי.

החשיבות המרכזית שניתנה לטיעון ההרתעה בשתי קבוצות הסטודנטים מחזקת את הממצא שהתקבל במחקר של סואן (2005), כי שיקולי ההרתעה מהווים שיקולים מרכזיים בתמיכה בעונש מוות בכלל ולמחבלים בפרט.

מגמה דומה של הבדל בין שתי קבוצות הסטודנטים התקבלה ביחס לטיעון נגד העונש: הטיעון המרכזי ביותר של הסטודנטים הדתיים כנגד העונש היה אף הוא טיעון דתי; זאת לעומת המרכזיות שנתנו הסטודנטים החילוניים לטיעון לא דתי.

ממצאי המחקר מציירים תמונה חד-משמעית וברורה באשר להשפעה של דתיות על עמדה כלפי עונש מוות בארץ. עמדה כלפי עונש מוות קשורה בקשר הדוק וחזק למידת הדתיות של האדם: היא חיובית יותר בקרב דתיים בהשוואה לחילוניים.

מהאמור לעיל מתקבלות שלוש מסקנות מרכזיות.

המסקנה הראשונה היא, כי ההבדלים בין אנשים דתיים לבין אנשים חילוניים בעמדה כלפי עונש מוות, המצביעים על עמדה חיובית יותר בנושא בקרב הדתיים, הם פועל יוצא ותוצאה ישירה של האמונה של הדתיים בדת היהודית, המצדדת בעונש מוות.

המסקנה השנייה של המחקר היא, כי גם השיקולים והטיעונים בעד או נגד עונש מוות מושפעים ממידת הדתיות של האדם: דתיים מייחסים חשיבות רבה לטיעונים דתיים, בעוד שטיעוני החילוניים נטולים ממד ואופי דתי.

המסקנה האחרונה היא, כי שיקול ההרתעה כשיקול בעד עונש מוות הוא שיקול שאינו מושפע ממידת הדתיות של האדם; ועל כן ניתן לראות בו שיקול אוניברסלי.

מחקר זה עסק בבחינת ההשפעה של מידת הדתיות על עמדה כלפי עונש מוות בקרב סטודנטים. חשוב לציין, כי מדידת המשתנים במחקר אצרה בחובה בעייתיות מתודולוגית:

המגבלה הראשונה של המחקר נעוצה בעובדה, ששאלון המחקר היה שאלון לדיווח עצמי. מכיוון שהשאלון עסק בנושא רגיש מבחינה חברתית, כמו עמדה כלפי עונש מוות, יתכן מצב שבו הנחקרים נתנו תשובות שאינן תואמות בדיוק את המציאות, רק כדי שהם יהיו 'מקובלים חברתית' (הטייה של רצייה חברתית). יתכן גם שתשובות הנחקרים היו כאלה שנועדו למנוע אצלם או לפחות לצמצם את התחושה של דיסוננס קוגניטיבי.

מגבלה שנייה, המדגם המחקרי היה קטן בהתחשב במהות המחקר (מחקר על דתיים וחילוניים בישראל), וכלל 122 נחקרים- 57 דתיים ו-65 חילוניים. עובדה זו פוגעת בתוקף החיצוני של המחקר ויש בה כדי להטות את ממצאי המחקר, וכתוצאה מכך לפגוע ביכולת הסקת המסקנות והכללת הממצאים לגבי אוכלוסיות הדתיים והחילוניים בארץ.

מגבלה שלישית של המחקר היא, שקיימים משתנים מתערבים שלא נלקחו בחשבון בניתוחים הסטטיסטיים שבוצעו במחקר זה, ויכולים להשפיע על הקשרים בין משתני המחקר. משתנים מתערבים אפשריים בקבוצת הנחקרים הדתיים הם, לדוגמה, מחויבות האדם לדת וחשיבותה בחיי היום יום שלו; ובשתי הקבוצות- נטיית האדם לסלחנות, אמפתיה, ההשפעה של אקלים המוסד והאווירה בו על עמדת הסטודנטים כלפי עונש מוות. השפעות משתנים אלה על הקשרים בין משתני המחקר יתכן שמגולמות בממצאים שהתקבלו, ולפיכך הממצאים אינם משקפים מהימנה את הקשרים הספציפיים שנבדקו בין משתני המחקר.

מגבלה נוספת של המחקר קשורה לבדיקת המשתנה עמדה כלפי עונש מוות בצורה נקודתית וחד-פעמית. בדיקה כזו איננה בדיקה מהימנה של המשתנה ועלולה לעוות את המציאות הנחקרת, מכיוון שמשתנה זה מטבעו מהווה משתנה המתפתח במסגרת תהליכים ומתעצב לאור אירועים ומצבים המתרחשים לאורך זמן ממושך.

על אף מגבלותיו של המחקר, יש לו תרומות חשובות ברמה התיאורטית, הבאות לידי ביטוי במחקרי המשך שיתמודדו עם מגבלותיו, וכן ירחיבו את הידע הקיים בספרות.

על מנת להתמודד עם המגבלה המתודולוגית הקשורה בכלי המחקר- שאלון לדיווח עצמי המכיל שאלות סגורות בלבד, כדאי לבחון במחקרים נוספים את השערת המחקר באמצעות שימוש בכלי מחקר נוסף, כמו ראיון. היתרון המרכזי בשימוש בכלי מחקר זה הוא שניתן להימנע מאותם הטיות ועיוותים (רצייה חברתית, דיסוננס קוגניטיבי) שמקורם בשאלון לדיווח עצמי המורכב משאלות סגורות. בצורה זו ניתן יהיה לשפר את תוקפם של הממצאים שיתקבלו.

במחקר אחר מומלץ לדגום מדגם גדול יותר של דתיים וחילוניים. מדגם גדול יותר בצורה משמעותית, המייצג את שתי האוכלוסיות הנחקרות, יתרום להגברת יכולת הכללת הממצאים לאותן אוכלוסיות (תוקף חיצוני).

מומלץ לבדוק את השפעותיהם האפשריות של משתנים מתערבים, כמו מחויבות האדם לדת, חשיבות הדת בחיי היום יום של האדם, נטיית האדם לסלחנות, אמפתיה, ההשפעה של אקלים המוסד והאווירה בו על עמדת הסטודנטים כלפי עונש מוות. סביר להניח שלמשתנים אלו יש מידה מסוימת של השפעה על הקשרים הנ"ל.

במחקר המשך יש לבצע מחקר אורך לבדיקת הקשר בין מידת דתיות לעמדה כלפי עונש מוות. בדיקת הקשר בין המשתנים על פני נקודות זמן שונות עשויה לספק נקודת מבט כוללת והתפתחותית, ועל כן להגביר את רמת הדיוק וההתאמה של ממצאי המחקר לתיאור המציאות האמיתית.

כדאי לבחון את ההשפעה של מדדים נוספים של דתיות, כגון מידת קיום מצוות הדת, נוכחות בטקסים ובאירועים דתיים, על עמדה כלפי עונש מוות בקרב יהודים בארץ. מחקר כזה יעמיק וירחיב את ההבנה על הקשר בין דתיות לסלחנות בחברה הישראלית העכשווית.

רצוי לבחון את ההבדלים בעמדה כלפי עונש מוות בין אתאיסטיים, חילוניים, שומרי מסורת, דתיים וחרדים בישראל. מחקר זה יספק נקודת מבט כוללנית ביחס להשפעה של מידת הדתיות על עמדה כלפי עונש מוות בארץ.

מחקר נוסף הוא מחקר הבוחן את ההשפעה של מידת הדתיות על עמדה כלפי עונש מוות בשתי הדתות המרכזיות האחרות- בנצרות ובאסלאם. מחקר זה יתרום להבנה רחבה ומקיפה יותר של השפעת הדתיות על עמדה כלפי עונש מוות.

ההמלצה האופרטיבית המרכזית המתקבלת מן המחקר היא, כי בשיח ובדיון הציבורי בארץ בנושא עונש מוות העולה מעת לעת, חשוב לבחון ולשקול את עמדת הדובר בנושא, בין היתר, לאור הגדרתו הדתית. לקיחה בחשבון של מידת הדתיות של הדובר תסייע להבנה טובה ומדויקת יותר של עמדתו בנושא.

המחקר הנוכחי, אם כן, מהווה כיוון מחקר ראשוני לבדיקת ההשפעה של דתיות על עמדה כלפי עונש מוות באוכלוסייה היהודית בישראל. בחינת העמדה כלפי עונש מוות בקרב יהודים דתיים וחילוניים מסייעת להבנת השאלה החשובה: האם יש הבדל משמעותי בין דתיים לחילוניים בעמדה כלפי עונש מוות?. המחקר אף עשוי להניע לביצועם של מחקרים נוספים בנושא.