עבודות לדוגמא
ממצאים
ממצאים – עבודת סמינריון בהתנהגות ארגונית
מדגם המחקר
נבדקו המאפיינים של 150 המשתתפים במחקר. גילאי המשתתפים במחקר נעו מ-21 ועד 57, כשהגיל הממוצע היה 36.57 (עם סטיית תקן של 8.31). שנות הלימוד של המשתתפים במחקר נעו מ-12 ועד 17, כשהמספר הממוצע של שנות לימוד היה 14.11 (סטיית תקן של 1.91). כמו כן, הוותק בחודשים של המשתתפים במחקר נע מ-12 ועד 90, כשהוותק הממוצע היה 38.64 (עם סטיית תקן של 18.27).
המשתנים הנומינליים של מדגם המחקר מוצגים בלוח 1.
לוח 1. מאפייני המשתתפים במחקר (משתנים נומינליים)

כפי שניתן לראות בלוח, מתוך 150 המשתתפים במחקר 69, המהווים 46%, היו גברים, והשאר היו נשים. כמו כן, 104 מהמשתתפים במחקר, המהווים כ-69% היו רווקים, 42 מהמשתתפים, המהווים 28%, היו נשואים והשאר היו גרושים.
מדדים תיאוריים של משתני המחקר
נבדקו המדדים התיאוריים של משתני המחקר. אלה כללו ממוצע, חציון, שכיח, סטיית תקן וערכי מינימום ומקסימום, כפי שמופיע בלוח 2.
לוח 2. מדדים תיאוריים

כפי שניתן לראות בלוח 2, הממוצעים של מרבית המשתנים המרכזיים במחקר סבבו את אמצע הסקאלה, שהיא 3 (בטווח של 1-5), מה שמצביע על הסכמה בינונית עם פריטי השאלון. היחיד שחרג מכך היה המשתנה התרעה חיצונית, שהממוצע שלו היה נמוך במקצת מאמצע הסקאלה, אך לא באופן משמעותי (כחצי סטיית תקן). כמו כן, מדדי המרכז של המשתנים שביעות רצון, חוללות עצמית, מנהיגות אתית ויחסי חליפין נטו להיות קרובים אחד לשני, מה שמצביע על התפלגות נורמאלית. לעומת זאת, השכיחים של סוגי ההתרעות היו רחוקים יחסית מהממוצע ומהחציון, מה שעשוי לרמוז על סטייה מהתפלגות נורמאלית.
בדיקת השערות המחקר
השערת המחקר הראשונה
השערת המחקר הראשונה הייתה, כי ימצא קשר חיובי ישיר בין יחסי חליפין מנהיג-מונהג לבין התרעה לסוגיה: ככל שיחסי החליפין של העובד עם מנהלו טובים יותר כך הוא יטה להתריע יותר באמצעות התרעה פנימית לעומת התרעה חיצונית או התרעה בכלל; וככל שיחסי החליפין של העובד עם מנהלו לא טובים כך הוא יטה להתריע יותר באמצעות התרעה חיצונית לעומת התרעה פנימית. בכדי לבחון את ההשערה, תחילה חושב משתנה חדש בשם "יחסי חליפין – רמות", שחילק את המשתתפים במחקר לכאלה שקיבלו ציון גבוה במשתנה יחסי חליפין (מעל 3) ולכאלה שקיבלו בו ציון נמוך (מתחת ל-3) (משתתפים שקיבלו בדיוק 3 הושמטו מהניתוח). לאחר מכן, בוצעו שני מבחני t למדגמים תלויים עבור המשתתפים בכל אחת מן הקבוצות (כלומר, בסך הכול בוצעו ארבעה מבחנים). המבחן הראשון השווה בין התרעה פנימית ובין התרעה חיצונית ואילו המבחן השני השווה בין התרעה פנימית ובין אי התרעה. תוצאות המבחנים מוצגות בלוח 3.
לוח 3. תוצאות מבחני t למדגמים תלויים לבחינת הבדלים בסוגי התרעות על פי רמת יחסי חליפין

כפי שניתן לראות מלוח 3, בהתאם להשערת המחקר, נמצא כי עבור רמה גבוהה של יחסי חליפין, רמת ההתרעה הפנימית (M=3.38; SD=0.89) הייתה גבוהה הן מרמת ההתרעה החיצונית (M=2.51; SD=0.58) באופן מובהק (t(78)=8.11, p<0.01) והן מרמת אי ההתרעה (M=2.31; SD=0.92) באופן מובהק (t(78)=6.90, p<0.01). לעומת זאת, בניגוד להשערת המחקר, לא נמצא כי עבור רמה נמוכה של יחסי חליפין, רמת ההתרעה הפנימית (M=2.82; SD=0.96) הייתה נמוכה הן מרמת ההתרעה החיצונית (M=2.67; SD=0.64) באופן מובהק (t(62)=-0.88, p=N.S.) והן מרמת אי ההתרעה (M=3.12; SD=1.34) באופן מובהק (t(62)= 1.20, p=N.S.). לפיכך, ההשערה זכתה לאישוש חלקי.
השערת המחקר השנייה
השערת המחקר השנייה הניחה שימצא קשר חיובי עקיף בין יחסי חליפין מנהיג-מונהג לבין התרעה לסוגיה דרך המשתנה הממתן מנהיגות אתית: כך שבקרב עובדים התופסים את המנהיגות של מנהליהם כמנהיגות יותר אתית, ימצא קשר חיובי חזק יותר בין יחסי חליפין מנהיג-מונהג להתרעה פנימית לעומת התרעה חיצונית בהשוואה לעובדים שתופסים את המנהיגות של מנהליהם כפחות אתית.
לבדיקת ההשערה, תחילה חושב משתנה בשם "מנהיגות אתית – רמות", באופן זהה לאופן בו חושב המשתנה "יחסי חליפין – רמות". לאחר מכן, בוצעו שני ניתוחי שונות דו כיווניים, אחד עם התרעה פנימית כמשתנה תלוי ואחד עבור התרעה חיצונית כמשתנה תלוי. בשני המקרים, המשתנים הבלתי תלויים היו "יחסי חליפין – רמות" ו-"מנהיגות אתית – רמות". תוצאות המבחנים מוצגות בלוחות 4.1-4.3.
לוח 4.1. ממוצעי וסטיות התקן של סוגי התרעות על פי רמות יחסי חליפין ומנהיגות אתית

לוח 4.2. תוצאות ניתוח שונות עבור המשתנה התרעה פנימית

כפי שניתן לראות מלוחות 4.1, 4.2, בהתאם להשערת המחקר, נמצאה אינטראקציה בין המשתנים יחסי חליפין ומנהיגות אתית עבור המשתנה התרעה פנימית, כך שברמות הגבוהות של מנהיגות אתית, הקשר בין יחסי חליפין ובין התרעה פנימית חזק יותר F(1,130)=6.26, p<0.05.
לוח 4.3. תוצאות ניתוח שונות עבור המשתנה התרעה חיצונית

כפי שניתן לראות מלוחות 4.1, 4.3, בהתאם להשערת המחקר, נמצאה אינטראקציה בין המשתנים יחסי חליפין ומנהיגות אתית עבור המשתנה התרעה חיצונית, כך שברמות הגבוהות של מנהיגות אתית, הקשר בין יחסי חליפין ובין התרעה חיצונית חלש יותר F(1,130)=13.97, p<0.01. השערת המחקר זכתה לאישוש.
השערת המחקר השלישית
השערת המחקר השלישית הייתה שימצא קשר חיובי ישיר בין שביעות רצון בעבודה לבין התרעה לסוגיה: ככל ששביעות הרצון של העובד בעבודה גבוהה יותר כך הוא יטה להתריע יותר באמצעות התרעה פנימית לעומת התרעה חיצונית או התרעה בכלל; וככל ששביעות הרצון של העובד נמוכה יותר כך הוא יטה להתריע יותר באמצעות התרעה חיצונית לעומת התרעה פנימית. בכדי לבחון את ההשערה, תחילה חושב משתנה חדש בשם "שביעות רצון – רמות", שחילק את המשתתפים במחקר באופן זהה לדרך בה חולקו במשתנה "יחסי חליפין – רמות". לאחר מכן, בוצעו שני מבחני t למדגמים תלויים עבור המשתתפים בכל אחת מן הקבוצות. המבחן הראשון השווה בין התרעה פנימית ובין התרעה חיצונית ואילו המבחן השני השווה בין התרעה פנימית ובין אי התרעה. תוצאות המבחנים מוצגות בלוח 5.
לוח 5. תוצאות מבחני t למדגמים תלויים לבחינת הבדלים בסוגי התרעות על פי רמת שביעות רצון

כפי שניתן לראות מלוח 5, בהתאם להשערת המחקר, נמצא כי עבור רמה גבוהה של שביעות רצון, רמת ההתרעה הפנימית (M=3.55; SD=0.90) הייתה גבוהה הן מרמת ההתרעה החיצונית (M=2.41; SD=0.66) באופן מובהק (t(69)=9.52, p<0.01) והן מרמת אי ההתרעה (M=2.01; SD=0.94) באופן מובהק (t(78)=9.05, p<0.01). כמו כן, בהתאם להשערת המחקר, נמצא כי עבור רמה נמוכה של שביעות רצון, רמת ההתרעה הפנימית (M=2.72; SD=0.83) הייתה נמוכה הן מרמת אי (M=2.72; SD=0.83) באופן מובהק (t(77)= 2.98, p<0.01). עם זאת, בניגוד להשערת המחקר, לא נמצא כי עבור רמה נמוכה של שביעות רצון בעבודה, רמת ההתרעה הפנימית הייתה נמוכה מרמת ההתרעה חיצונית (M=2.74; SD=0.53) באופן מובהק (t(77)= 0.21, p=N.S.). לפיכך, ההשערה זכתה לאישוש חלקי.