עבודות לדוגמא

כפי שניתן לראות מלוח 1, כ-50% מהסטודנטים למדו במכללה הערבית לחינוך, כ-34% למדו בטכניון וכ-16% למדו במכללת אורנים. כ-60% למדו בהתמחות מדעית וכ-33% למדו בהתמחות לא מדעית (עבור כ-6% היו חסרים נתונים). לבסוף, כ-46% היו במהלך השנה הראשונה או השנייה שלהם בתואר הראשון, כ-23% היו במהלך השנה השלישית או הרביעית שלהם בתואר הראשון, כ-19% היו במהלך השני הראשונה או השנייה שלהם בתואר השני וכ-7% היו במהלך השנה השלישית או הרביעית שלהם בתואר השני (עבור כ-6% היו חסרים נתונים).

4.3 משתני המחקר

משתנה תלוי:

• תפיסות אודות מהות המדע.

משתני ייחוס (נתוני רקע על המשתתפים):

• תחום התמחות: התמחות מדעית, התמחות לא מדעית.
• תואר: תואר ראשון, תואר שני.
• מוסד לימודים: טכניון, המכללה האקדמית הערבית לחינוך, מכללת אורנים.
• שנת לימודים: שנים א/ב, שנים ג/ד.

4.4 כלי המחקר

הכלי בו נעשה שימוש במחקר היה שאלון סגור המורכב משני חלקים:

• חלק א': נתוני רקע של המשתתפים – חלק זה כלל ארבע שאלות המתייחסות למרכיבי השכלת הסטודנט: תחום התמחות, תואר, מוסד לימודים ושנת לימודים.
• חלק ב': שאלון (נספח 1) – השאלון להערכת התפיסות אודות מהות המדע של הסטודנטים מבוסס על שאלון שפותח על ידי ליו וצאי (Liu & Tsai, 2008), והופיע בכתב-עת בינלאומי שפיט. השאלון כולל 25 פריטים המעריכים חמישה ממדים של תפיסות אודות מהות המדע: 1. תפקיד המשא ומתן החברתי בקהילת המדע (SN), פריטים 1-7, לדוגמה: "חוקרים מסכימים ביניהם על חלק מהתפיסות והשיטות של ביצוע מחקרים"; 2. הטבע ההמצאתי והיצירתי של המדע (IC), פריטים 8-12, לדוגמה: "היצירתיות חשובה להגדלת הידע המדעי והמחקרי"; 3. האיכות מבוססת-תיאוריה של החקר המדעי (TL), פריטים 13-15, לדוגמה: "פעילויות המחקר של חוקרים תושפענה מהתיאוריות הקיימות שלהם"; 4. ההשפעות התרבותיות על המדע (CU), פריטים 16-19, לדוגמה: "קבוצות תרבותיות שונות רואות בידע מדעי ומחקרי ערכים שונים"; 5. האופי המשתנה והטנטטיבי של הידע המדעי (CT), פריטים 20-25, לדוגמה: "חלק מהידע המדעי והמחקרי שהוצע בעבר נוגד את הידע העכשווי". השאלון המקורי (בשפה האנגלית) והסופי (בתרגומו לעברית ולערבית) קיבל את אישור המנחה, ד"ר נאג'י קורטאם.

פריטי השאלון מדורגים על סולם ליקרט בן 5 דרגות (1- "כלל לא", 5- "במידה רבה מאוד"); כאשר ציון נמוך מבטא הסכמה נמוכה של המשיב עם ההיגד, כלומר תפיסה אפיסטמולוגית פחות מדויקת כלפי מדע, וציון גבוה- תפיסה אפיסטמולוגית יותר מדויקת כלפי מדע. הציון בכל מדד מחושב כממוצע ציוני הפריטים הכלולים בו; והציון הכללי מחושב כממוצע כל פריטי השאלון.

במחקר המקורי של ליו וצאי (Liu & Tsai, 2008) דווח כי המהימנות הפנימית שנבדקה באמצעות מדד המהימנות אלפא של קרונבאך של כל אחד מחמשת ממדי התפיסות אודות מהות המדע נעה סביב α = 0.61, כמפורט: 1. תפקיד המשא ומתן החברתי בקהילת המדע-α = 0.71 ; 2. הטבע ההמצאתי והיצירתי של המדע-α = 0.60 ; 3. האיכות מבוססת-תיאוריה של החקר המדעי-α = 0.68 ; 4. ההשפעות התרבותיות על המדע-α = 0.71 ; 5. האופי המשתנה והטנטטיבי של הידע המדעי-α = 0.60. מהימנות אלפא של קרונבאך של המדד הכללי של תפיסות אודות מהות המדע שדווחה במחקר המקורי הייתה α = 0.67.

במחקר הנוכחי נבחנה המהימנות של פריטי שאלון התפיסות אודות מהות המדע באופן כללי וכן של ממדי התפיסות השונים. כדי לעשות זאת, נעשה שימוש במדד המהימנות אלפא של קרונבאך לבדיקת מהימנות פנימית. המהימנות הכללית של השאלון הייתה α = 0.78. המהימנות של ממד SN הייתה α = 0.78. המהימנות של ממד IC הייתה α = 0.61. המהימנות של ממד TL הייתה α = 0.23. המהימנות של ממד CU הייתה α = 0.67. המהימנות של ממד CT הייתה α = 0.66. מאחר והמהימנות של ממד TL הייתה נמוכה מאוד הוחלט שלא להשתמש בממד זה, אך כן לעשות שימוש בפריטים המרכיבים אותו בניתוחים שבחנו את המשתנה הכללי.

בנוסף, במסגרת ניתוח הנתונים נעשה ניתוח גורמים לפריטי שאלון המחקר. הניתוח נעשה בשיטת Varimax ועם Eignenvalue = 1. מהניתוח נטענו 7 גורמים שהסבירו כ-60% מהשונות. ניתן לראות Scree Plot בתרשים 1. הטעינויות מוצגות בלוח 2.